<h1>ראבי"ה סימן תרט"ז</h1>
<h2>דף יא.</h2>
הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הק[יסו]ם וסיכך על גבה פסולה אם היה סכך הרבה מהן או שקצצן כשירה. שמעינן ממתניתין דבשחבטן כשירה אפילו אם הסכך פסול על גבי הכשר (הרבה), כדתנן וסיכך על גבה, משמע שהגפן סיכך על גבה של סוכה. ויש ספרים שכתוב בהן על גבן, משמע שהכשר למעלה על הגפן והדלעת והקיסום. ומההיא דלעיל העושה סוכתו תחת האילן, דאוקמינא בשחבטן, משמע נמי דאם סכך הפסול למעלה דבטל ברוב, ומייתי עלה הך דהדלה עליה את הגפן או שקצצן כשירה.
והילכתא כשמואל שצריך לנענע, ולא אמרינן פסיקתן זו היא עשייתן. וכן גבי ציצית, אם תלאן ולא פסק ראשי החוטין שלהם פסולין לעולם, כעובדא דרב מתנה. וכן פסק רבינו חננאל דרבים נינהו לגבי דרב.
